מחשבים הם כמו אלים מהתקופה הישנה; המון
חוקים ואף לא טיפת רחמנות. (ג'וזף קמפבל)
בעקבות למידה בקורס " שפות וכלים לעיצוב
סביבות למידה מתוקשבות " נחשפנו ע"י ד"ר יאיר צדוק לשפת התכנות. מטרת הקורס הינה
לבנות אתרי אינטרנט ואפליקציות תוך שימוש בטכנולוגיות
המשמשות לבניית אתרי אינטרנט ללמידה. בתהליך הלמידה נחשפנו לאתרים מוכרים שבאמצעותם הצלחנו להבין מהי שפת
התכנות. צעד אחר צעד הוסברה שפת התכנות על
ידי ד"ר יאיר צדוק ולאט לאט התבהרה לה תמונה כללית כיצד בנוי אתר אינטרנט.
בדומה לדברי חוקר המדיה "דאגלס ראשקוף"
(הוזכר בעבר ברשומות קודמות) שהתווה עקרונות בסיסיים להתמודדות עם החיים בעידן הדיגיטלי
הועלתה נקודה מרכזית וחשובה לטענתו: "בעידן הדיגיטלי לא מספיק לדעת להשתמש בתוכנות,
אלא צריך ללמוד איך לייצר תוכנות...לדעת לתכנת
משמעו להבין כיצד פועלת המערכת, להבין מדוע דברים מתבצעים כך ולא אחרת, וגם לראות את
העולם כולו כפלטפורמה אשר ניתנת לשינוי. לא לדעת לתכנת – או לפחות לא להבין איך מתנהג
עולם של תוכנה – גורם לנו להיות עיוורים לאופן בו ההטיות הטבועות בטכנולוגיה מעצבות
את החיים הדיגיטליים"...
ראשקוף ציין בדבריו את החשיבות לדעת
לתכנת בדומה לסילבר שגם הוא מאמין שכל אדם לצריך לדעת לתכנת "כפי שכל אדם צריך
לדעת לכתוב, גם אם הוא לא חי מכתיבה, כל אחד צריך לדעת לתכנת". לעומת ראשקוף
סילבר מאמין שחשוב ביותר שילדים בהיותם צעירים ילמדו לתכנת כפי שפורסם בכתבה מתוך עיתון כלכליסט: "כל ילד צריך לדעת לתכנת". הכתבה
עסקה בפיתוח הידע של התכנות. על פיו ראשית כל
הילדים צריכים ללמוד לתכנת. כתוצאה מכך הוא פיתח תוכנה המלמדת ילדים לתכנת יישומים פשוטים הנקראת "סקארץ" בארצות הברית.
לעומתו, בארץ פועל החוקר צוקרמן להפצת סקארץ. גם הוא מסביר שיש לקיים חינוך טכנולוגי מגיל 8: "תכנות זה הנייר והעיפרון של המאה ה-21". לטענתו,
השימוש בגיל צעיר בתכנות מרגילה את המשתמש למחשבה אנליטית של מדעי המחשב. דרך זו
תהווה לילדים בגיל צעיר דרך ליצור בעזרת טכנולוגיה. הוא מדגיש ומסביר שילד יצירתי בן שבע מגלה יכולות טובות להסתדר היטב עם עכבר ומחשב לפיכך
הוא יכול ללמוד את התכנות ביתר בקלות מאדם בן 30 שיש לו חששות מפני תכנות.
מכל האמור ניתן לומר שלימוד
שפת התכנות במאה ה-21 חיוני הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים לפי דעותיהן של החוקרים שעסקו
בנדון. אי לכך אני מאמינה שהסיבה ללימוד
שפת התכנות במגמה שלנו נשענת על ההנחות שצוינו. הודות לכך אני שמחה שעלה בידינו להיחשף ולהכיר את שפת התכנות ברמה בסיסית.
בהקשר זה, אני תוהה לעצמי בעקבות קריאת מחקרים שונים על שפת התכנות
בגילאים צעירים שצוינו. האם יכולת הזיכרון והתמודדות עם הכרת שפה נוספת חיונית אצל
תלמידים צעירים בשלב זה? האם היא מקרבת אותם לעולם המדיה או מרחיקה? האם התלמידים
הצעירים יכולים להתמודד עם אתגר של לימוד קידוד- הן מבחינת יכולת הזיכרון,
התמודדות עם תסכולים וגילוי למידה עצמית? האם לא כדאי שישקיעו בשלב זה את
יכולותיהם בדרכי יצירה חוויתית לפני היותם מתכנתים?
ועוד- נקודה למחשבה!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה