לחשוב, להתגבש ולכתוב

" אדם לא נמדד על פי מספר הצלחותיו, אלא על פי מספר הפעמים בהם הוא נכון להתחיל מחדש". (רבי נחמן מברסלב)

 סבלנות ואורך רוח… השקעה של מחשבה ועשייה לאורך זמן...כתיבה אינטואיטיבית...כתיבה מהירה של רעיונות והעלאתם על גבי כתב...חיפוש מקורות מידע...רלוונטיות לנלמד...והכי חשוב התמקדות!

ככה זה התחיל...

מזה כמה חודשים אני כותבת את הבלוג מקצועי – חינוכי העוסק בתחום התקשוב. ההתעסקות בכתיבה הינה שבועית וקבועה לפרסום תוך העלאת רעיונות וסיקור מאמרים בעוסקים בתחום התקשוב ולמידה.

כשלא ידעתי והבנתי מה ואיך לכתוב, הרגשתי תקועה והמילים לא יצאו. למעשה, קשה לי לתאר במילים את התחושה, את הקושי ואת חוסר הביטחון. אני מייחסת את התחושות האלו לתחילת הכתיבה של הבלוג החינוכי בתחילת דרכי בלימודים.

יחד עם זאת כעבור זמן במהלך הכתיבה גיליתי את התהליך. אני יכולה להעיד על מספר רב של פעמים שכתבתי ומחקתי. עברתי ממקום אחד לשני בביתי למצוא את המקום הנוח עבורי לכתיבה שייתן לי השראה. כתבתי- מילה פה ומילה שם. רעיון לא ממוקד. חיפוש רחב מדי המתפרש על כמה ערוצים בו זמנית. קושי בהתמקדות על רעיון מסוים והרחבתו. הקשיים היו רבים. בדרך חתחתים מצאתי את הדרך להתמקד כאשר אני מוצאת את עצמי יושבת מול מחשב וגוגל עושה את עבודתו נאמנה. בדומה לכך גם  פרופ' עמיה ליבליך הדגישה שהחשוב הוא להתבטא תוך מציאת זמן ומקום נוחים לכתיבה לדבריה בדרך זו  ההתקדמות בכתיבה פשוט תקרה, אצל מי יותר ואצל מי פחות. באופן זה היא הסבירה שהכתיבה מסתעפת ומתפתחת. אכן- כך קרה אצלי.

לפני הכתיבה, חשוב הרבה. אחרי הכתיבה, מחק הרבה. (קרלוס הראר אלוולרז)

מצד אחד הכתיבה אפשרה לי הרהורים רבים ומקום לעצור את מחשבותיי ולהעלות על כתב את בחירת הנושא. לשמחתי, הדבר התאפשר בעזרת הקלדה בוורד. האפשרות לכתוב ולמחוק בקלות יתרה אפשרה  לי להשקיע את כל מרצי ואוני  להרבות בכתיבה ולהתמקד בצורת התוכן וכל זה הודות להמצאת המחשב. אילולא המחשב אני מניחה שהרבה ניירות היו נזרקים לפח כחלק מן תהליך שייתכן היה יוצר תחושה של מאמץ פיזי ומחשבתי.

מצד שני התגלעו קשיים שונים בתהליך הכתיבה. מה אכתוב? איך אביע את עצמי בדרך יצירתית? מהן השאלות המעוררות מחשבה אודות ערך מוסף בלמידה על ידי התקשוב? מיקוד בכתיבה היווה חלק מן הקושי שעלה וצף בהזדמנויות שונות בעת כתיבת הבלוג. אם אני בוחנת אילו תכונות נדרשות בכתיבת הבלוג אני עונה לעצמי שיצירתיות חשובה, הצגת העובדות בצורה מעניינת, הצגת סרטונים והצגת שאלות ותהיות מהתחום המקצועי.

בכתיבת הבלוג למעשה הרלוונטיות היוותה חשיבות רבה מבחינת הכישורים הנדרשים. פעמים רבות בתהליך הכתיבה עלו רעיונות שונים הרלוונטיים לנלמד. התוכן לעתים שהצגתי היה על עצמי מהיבטים שונים מה שאפשר לי לשתף את הקוראים בכתיבתי הסובייקטיבית, מנקודת המבט שלי. הודות לסובייקטיביות שאפשרה לי לשתף את הקוראים במעורבות שלי בכתיבה ולאו דווקא בהיבט הטכני פרשתי רעיונות שונים שעניינו או הטרידו אותי.

לאור זאת לא נדרשת כאן תכונה של אומץ. ייתכן ואפשר לומר ההעזה היא לכתוב גם שלא תמיד מרגישים  שיש  מילים...וההנאה היא לגלות כיצד המילים שמתחברות למשפטים והמשפטים מתחברים לפסקה והפסקה מתחברת להבעת עמדה...יוצרות רובד עמוק יותר של נושאים שנכתבים בעקבות שינויים ותמורות שחלים כיום, במאה ה-21.

ובכך אני חותמת את דבריי לגבי תהליך הכתיבה, סוף סמסטר שלישי בלימודים בדיוק בפתחה של שנה עברית שהתחלפה לה.
לכן אאחל מעומק ליבי :

ת- תהא שנה זו מבורכת בכתיבה קולחת ומהירה.

ש- שהלימוד יהיה פורה ובעקבותיו אכתוב כתבים שונים ומיני רבים.

ע- עשייה תוך המשך עבודה מאומצת ולמידה ממצה וממוקדת.

ד- דילול נושאי  למידה לא רלוונטיים ומיקוד בנדרש.

http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=1057

חדשנית או מתחדשת ? ישראלית בעידן הדיגיטלי 2013

בעידן המאה ה- 21 בחברה עתירת טכנולוגיה בעקבות שינויים בגלובליזציה גם תחום המדיה התפתח רבות בשנים האחרונות והשכלולים הרבים משמשים אחוז גבוה מהאוכלוסייה. על פי מחקרים שונים החידושים, התמורות והשכלולים מאפיינים את החדשנות. שמצד אחד היא המצאת הגלגל ומצד שני אינה בהכרח המצאת הגלגל אלא לקיחת רעיון ו/או הצגה של משהו שהיה קיים בעבר תוך יצירת הזדמנויות או פתרונות חדשים, זמינים לטובת הכלל ומשפרי תהליכים קיימים בדרך חדשה על ידי ייצור ערך מסויים שיש לצידו גם תועלת כלכלית. כל זאת על פי דרגותיה השונות של החדשנות.



רוג'רס (2003) התייחס להפצת החידושים ואימוצם על ידי תיאוריה המתייחסת לגורמים המשפיעים על אימוץ או על דחייה של טכנולוגיות או של רעיונות חדשניים בידי הפרט או הקבוצה. הגורמים שהוא מנה התייחסו לגורמים חברתיים, כלכליים, ואישיים.

על פיו קיימות חמש קבוצות של מאמצי חידושים לפי משך הזמן שעובר ממועד המצאת החידוש ועד לאימוצו: 1, חדשניים (innovators), 2. מאמצים מוקדמים (early adopters ), 3. הרוב המקדים (early majority), 4. הרוב המאחר ( late majority ), 5. מאחרים באימוץ (laggards).

 

לפי התיאוריה הזו, בתהליך ההפצה של כל חידוש יש הדרגתיות: הפצה איטית בהתחלה, הפצה מוגברת בשלבי הביניים, ולבסוף – הפצה איטית בקרב אחרוני המאמצים. כמו כן להתפלגות המאמצים של כל חידוש יש צורה של עקומה נורמאלית הנובעת ממידת הפתיחות לחידושים: החדשנים הם 2.5% מכלל המאמצים. המאמצים המוקדמים הם 13.5%, הרוב המקדים הוא 34%, הרוב המאחר עוד 34% והמאחרים באימוץ הם 16% מכלל המאמצים.

 

לטענתו הנורמות והערכים התרבותיים משפיעים על אימוץ החידוש יותר ממאפייני הפרט (כגון גיל והשכלה), כמו כן הוא טוען שאנשים בעלי מצב חברתי-כלכלי גבוה יותר מאמצים את החידוש מוקדם יותר וכי לגיל אין כל השפעה על שיעור אימוץ החדשנות.

 

סקירה על חדשנות בעולם בעקבות התפתחות הגלובליזציה ותמורות בעולם הוצגה לנו על ידי ד"ר מישר חגית כאשר חשפה אותנו למחקר "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012". כתוצאה מכך התעוררו בי מחשבות ותהיות רבות על שימושי. מהי ההשפעה המרכזית על שיעור האימוץ שלי כתוצאה מהחדשנות בתחום הטכנולוגי: גלישה באינטרנט.

 

על פי מחקר שבוצע בישראל בשנים האחרונות התוצאות שנמצאו היוו שיקוף מלא, עשיר ומדויק של הגולשים בחברה הישראלית על גווניה השונים.

אם כך איפה אני ביחס לתוצאות המחקר?

אני בין ה- 70% המחוברים לאינטרנט.

אני בין ה- 75.4% הגולשים מדי יום ביומו ברשת.

אני בין ה- 63% שהשתתפותם פעילה באתר או ברשת חברתית על בסיס יום יומי.

אני בין ה- 69.2% שתדירות הצפייה בסרטונים היא במידה רבה.

אני בין ה- 54% שקוראים מידע בשפה העברית שהיא שפת האם.

מחד, אם אני מתייחסת באופן כללי לפילוח הנתונים שנמצאו על סמך המחקר שבוצע מצאתי את עצמי ביחס לשאר פעילה מאוד בפעילותי בגלישה באינטרנט. בעקבות שירותי הדור השני של האינטרנט ה- WEB2 אני מפיקה מהם תועלת לצרכיי בהתאם למקובל במאה ה- 21. אם כך ניתן לומר שאני בין מקבלי החדשנות, הרוב המקדים.

שימושי בגלישה באינטרנט מהווים על רוב את צרכיי לטובת ההוראה. כמו כן גם לטובת צרכיי האישיים. קבלת החדשנות אצלי מתאפיינת בהפקת תועלת לטובת צרכיי. כפי ששרי ועמיתיה שהקבילו את תהליך החדשנות על פי  רוג'רס לציבור המורים מצאתי את עצמי כמורה המאמצת חדשנות תוך שילוב טכנולוגיה ושיתוף עמיתים בלקחים ומסקנות בשילוב המחשב בתהליך ההוראה. בפרט כרכזת תקשוב.

 

כאמור לגלישה באינטרנט יתרונות רבים ולצד הידע הרב הטמון באינטרנט המסייע לרכישת איכות בהוראה, למידה ועבודה יש גם סכנות רבות.  הסכנה הטמונה בהגזמה בשימוש בכלי זה יכולה להיות הרסנית ולכן צריך לתת על כך את הדעת. בכתבה שפורסמה ב- 2012 ב-      YNET  על " התמכרות לאינטרנט" צוין כי זוהי מחלה שמוכרת כמחלה פסיכיאטרית באופן רשמי בעקבות שימוש מוגזם באינטרנט כולל מכורים לסמארטפונים, למחשבי טאבלט, לפטופים ומחשבים נייחים. למעשה המחלה הוגדרה רק בשנים האחרונות בהקשר לחדשנות שהביאה עימה חיים משל עצמה לחיוב או לשלילה. לכן, בהתאם לנסיבות יש למצוא פתרונות גם לחדשנות טכנולוגית.

לאור הנתונים שהתקבלו גיליתי ששימושי בגלישה באינטרנט מהווים גושפנקא שלי לקבלת החדשנות ברוב המקדים וכמורה המאמצת חדשנות. כאמור, אני מקפידה על גלישה באינטרנט הנעשית תוך שיקול דעת מובהק ושימוש מושכל תוך בחינת אתרים שונים ומיפוי אתרים בשעת הצורך, לחיוב ולשלילה.

לכל חידוש אני מאמינה שיש השלכות והפרעות לכן חשוב לקחת את זה בחשבון ולהקפיד על מינון נכון ונבון תוך שימוש מושכל. שימוש בתבונה יאפשר הפקה חיובית מהכל המוצג שלנו ולא ההפך כדברי מרשל מקלוהן.

אנו מעצבים את הכלים שלנו, ולאחר מכן הכלים שלנו מעצבים אותנו.

{מרשל מקלוהן; "להבין את המדיה"}

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2558

http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4287910,00.html