יום רביעי, 29 במאי 2013

למידה באמצעות מחשב או שיעור מחשבים?

בעבר, כאשר נבנתה בתחילת שנה מערכת השעות נדרש מאיתנו ציבור המורים להגדיר: שיעור מחשבים. מורה למחשבים נדרש לעמוד בתכנית לימודים בה מפורטות כל מיומנויות המחשב. לימוד תוכנת וורד וכל האפשרויות הטמונות בתוכה, לימוד הכנת מצגות ב- PPT, או לימוד גליון אלקטרוני. בהתאם לגיל הלומדים המורה למחשבים התאים את הנלמד ע"פ המטרות הנדרשות בתוכנית העבודה המחשבים.

בשנים האחרונות בעקבות תכנית התקשוב שנכנסה לתוקף נדרש היה לדייק ולהגיד כי לא עוד יקראו שיעורים אלו שיעורי מחשבים בבית ספר יסודי. אלא יש להתייחס לתחומי התוכן השונים ולהדגיש את מטרות הלימוד והשגתן באמצעות המחשב. הדבר מתייחס למשל, ללימוד הזמנה בשיעור עברית. מעבר לכתיבה במחברת ניתן להשיגה גם באמצעות לימוד ויישומה בתכנת ה- W. אזי ניתן לראות מי שולט בתת הסוגה הזו. מי מתייחס לעקרונות הנלמדים. מי מתקשה בכתיבה במחברת לעומת כתיבה בתכנת ה- W.

בשנים האחרונות הדגש הושם על למידה באמצעות המחשב. הלמידה עוסקת בכל תחומי הדעת. אין שיעור המלמד רק את יישומי האופיס. יתרונות רבים יש ללמידה באמצעות המחשב. הנגיעה הרבה שהתלמידים זוכים בלימוד תחומי הדעת השונים תוך יישום הנלמד גם באמצעות יישומי אופיס הנלמדים. תלמידים רבים מצליחים להשתלב ביתר קלות בעוד שבכיתה הם מתקשים לשתף פעולה למשל, באמצעות כתיבה במחברת. בשיעורים אלו ניתן לתת דגש על למידה הומוגנית: מתקשים יבצעו חלק מן המשימה בהתאם לנלמד והחזקים יקבלו משימות העשרה.

אולם- אליה וקוץ בה. בתור רכזת תקשוב הגיעו אליי מספר פניות ממורים שונים שהביעו את דאגתם לילדי כתות ו' העומדים בפני מעבר לחטיבת ביניים ברמת היידע שלהם ושליטתם במיומנויות המחשב. הם נימקו את הסברם בפער במידת השליטה של התלמידים במיומנויות המחשב. לאור היכרותם עם התלמידים הם גילו כי ניכר פער בין התלמידים מהשולטים במיומנויות מחשב בכל התוכנות עד לתלמידים בעלי ידע מועט ושימושם במיומנויות מחשב. לדבריהם, התלמידים טוענים כי שימושם העיקרי במחשב הוא כניסה לצ'טים, פייסבוק ועוד. שימושם בכלים ממחושבים הם ירודים. בעוד שתכנית התקשוב מדגישה בעזרת תכנית CIT את המיומנויות הנדרשות.

המורים שנשאלו אמרו שלפי דעתם זה שהיה "מעבדת מחשבים"
בו לומדים שיעור מחשבים היה חשוב לתלמידים שיכלו ליישם את הנלמד. כיום כאשר מורים לוקחים את התלמידים לחדר מחשבים הם מדווחים כי הדגש ניתן על מטרת השיעור ולא על מיומנויות מחשב. כך שלתלמידים הם מראים על מקרן את המשימה ושאר התרגול נותר לתלמידים לעשות על פי רוב לבד או כאשר הם נפגשים עם חברים אחר הצהרים.

לפי כך אני מבינה שיייתכן וכדאי להרהר בכך שוב. אולי בכל זאת להחזיר עטרה ליושנה- שיעור מחשבים במסורת הישנה. הקניית מיומנויות מחשב. תרגול בכיתות ע"פ תחומי דעת. גיליתי שצפונט למשל, עדיין מקיים אתר שכולו מיומנויות מחשב. עדיין זה קיים. שווה מחשבה ותהייה!
כתבה: מירב כרמי והב

http://www.amalnet.k12.il/madatec/articles/B2_00022.asp

יום שבת, 25 במאי 2013

ערך מוסף ללימוד גיאומטריה בעזרת ספרים דיגיטליים

היום נחשפנו בבית הספר לתכנית המשלבת ספרים דיגטליים. תכנית בחשבון. כולנו התרשמנו מהתכנים בנוסף לספר התלמידים. כל ההרחבות והשכבות היו מעניינות ומסקרנות. הכל נראה אסתטי וצבעוני. ניכר כי ההרחבות הממחישות ויזואליות יתרמו רבות ביצירת עניין ללומדים. מההיכרות שלי בתור מורה לכיתות א' - ב' תלמידים צעירים שזקוקים להמחשה- הדבר ייתן מענה. לנו המורות- זה יקל את העבודה ולא נחפש עוד יישומונים מתאימים ונכין מראש. אין זה אומר שאנו פתורות מלהכין פתקיות על הנלמד אבל בהחלט התרשמנו שזה מקל על העבודה וכל יחידת הוראה שנלמד בעזרת הספר הדיגטלי תתבטא בחסכון בזמן שהינו משאב יקר.

אחד מתחומי המתמטיקה הינו גיאומטריה. עד כה הייתי מציירת על הלוח ריבוע בעקמומיות מוחלטת. השרבוט לצייר מצולעים שונים היה אתגר והתמודדות לא קלה בפני תלמידים צעירים שלא חוסכים במתן הערות בחוסר דיוק באורכן של הצלעות הבונות מצולעים שונים. עוד לפני שהתלמידים התבקשו להמחיש את המצולעים בעזרת קשים או גפרורים. בדמיוני אני משתמשת בספר דיגיטלי שמראה בבירור את הצלעות במצולעים שונים באופן שווה ומדויק. התלמידים לא יתמקדו עוד בחוסר הדיוק של הצלעות אלא בהמחשה עצמה. הסרטונים והכלים שניתנים בהרחבות ילמדו וימחישו במדויק את הנלמד על פי הרצף הנדרש. כמוכן בלימוד קיפולי נייר, אוריגמי.

התרשמתי בההדרכה ששימוש בספר דיגטלי ימחיש את ההפעלות האינטרקטיביות תוך שימוש באודיו, ויזואליות, מימדיות ועוד. כך הוא יסייע לתלמידים לראות במפורש את המצולעים בדיוק ואת אופן ההבנייה שלהם.

שימוש בספר אני מאמינה ייתן ערך מוסף בלמידה בזכות המדיה. בפרט שמדובר בתלמידים צעירים. בזמן שהספר של התלמידים והספר הדיגטלי יהיו פתוחים בו זמנית וההרחבות הניתנות בתור הטרמה לשיעור, פתיחה מעניינת, חידה הניתנת סיכום שיעור.

לאור מה שנכתב לעיל והתייחס לתחום החשבוני מעניין אותי לבדוק באיזה אופן יהיה לימוד הקריאה בכיתה א' באמצעות ספר דיגטלי? האם לא תהיה הצפה של מידע? האם הלמידה בחברותא תתרום משמעותית לרכישת הקריאה? האם ההרחבות יתרמו לערך נוסף בלמידה ? על פי מחקר שנערך בטיוואן נמצא ש"רמת הדיוק בקריאה לא הושפעה מסוג המדיה".  אולם נמצאו יתרונות לגבי איתור תלמידים המתקשים בשלבים שונים בלמידה.

לעניות דעתי שימוש בספר דיגטלי תתרום ללמידת התלמידים רבות מאחר ומדובר בילדים צעירים הזקוקים להמחשה רבה מאחר והבנתם פעמים רבות עדיין בשלב הקונקרטיות.

טרם התנסתי בשילוב לימוד באמצעות ספרים דיגטליים.
 מחכה להזדמנות להתנסות בכך ומזכירה לעצמי
להמשיך לחשוב על ערך המוסף לתלמידים שהרי אנו חיים בעידן דינמי  וחדשני!


http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5407

http://portal.macam.ac.il/DbImage.aspx?image=file&id=4979 

יום שבת, 11 במאי 2013

מה קודם למה? מטרה בלמידה או שימוש בכלים טכנולוגיים?


בעקבות חידון מידענות וירטואלי שהתקיים בבית ספרנו בנושא "יום ירושלים" נבחרה קבוצת תלמידים מצומצמת לייצג את ביה"ס בחידון. לפני קיום החידון התלמידים נפגשו להדרכה שלא בשעות הלימודים אודות החידון. התלמידים לא הפסיקו לשאול, להתעניין ולחקור מה יהיה בחידון. הם נערכו מראש לכן הם למדו את הנושא על בוריו.
בהתבוננות מעמיקה ראשית הוצבה מטרה פדגוגית שהושגה באמצעות שילוב כלים טכנולוגיים בדומה לדברי נובמבר (2013). ההכרה הייתה שלא הטכנולוגיה הזמינה הכתיבה את נושא השיעור אלא תחילה הוצבו מטרות פדגוגיות לאחר מכן יישומם בא לידי ביטוי באמצעות הטכנולוגיה. תהליך הלמידה בנושא "יום ירושלים" נמצא תהליך דינאמי, מאתגר ואפקטיבי.
כתוצאה מקיום החידון גיליתי שהמוטיבציה של התלמידים שהשתתפו בחידון הייתה גבוהה. המורות של התלמידים שנבחרו על ידן דיווחו שהן חשבו לנכון לשתף דווקא את התלמידים שבתהליך הלמידה בכיתה הם פסיביים, מתקשים לקבל כישלונות והמימד הרגשי שלהם מורכב. מצאתי שהשתתפות בחידון העצימה וחיזקה אותם,  הם גילו בטחון עצמי גבוה יותר ויכולת להתמודד עם אתגר שהוא חדש להם. שמחתי שניתנה להם הזדמנות להביע את עצמם בזכות שימוש בכלים טכנולוגיים.
בתור רכזת תקשוב שיתפתי את כלל המורים מהו ערך המוסף בעיני שהתווסף מעצם השתתפותם בחידון. בעקבות החידון התעוררו בי שאלות שונות לגבי תהליך הלמידה.
שאלתי את עצמי-
מה היה קורה אילולא היה זה חידון מול מתמודדים שלא באמצעות הטכנולוגיה -
האם התלמידים היו מעוניינים להשתתף בכלל ?
האם הם היו מגלים מוטיבציה ללמוד את הנושא הנדרש כפי שהם העמיקו בלמידה באמצעות הטכנולוגיה ?
 האם חידון שאינו וירטואלי מהווה עבורם אותו אתגר והעצמה אישית?  
שאלות מעניינות ששווה להרהר בהן ואפילו לחשוב לשאול את אותם התלמידים לדעתם....מעניין !

יום חמישי, 2 במאי 2013

מי שמפעיל לוח אינטרקטיבי הוא גם חכם ?




אנשים שונים מכנים את הלוח האינטרקטיבי כ"לוח חכם". אחד אמר- השאר גם אמרו. את האנשים הללו אני תמיד מתקנת ואומרת כי הלוח הוא אינטרקטיבי בזכות מי שמפעיל אותו. יעילות- זהו שם המפתח לשימוש נכון בלמידה.

אני מדברת מתוך ניסיון שפעם עבדתי עם הלו"א וכעת אין לי לוח אינטרקטיבי בכיתה. מרגישה החמצה.

זה קרה לפני שנתיים. קבלתי לוח אינטרקטיבי לכיתה. שמחתי עד מאוד. מורה לכתה א', לילדים צעירים הזקוקים להוראה מוחשית. להפעיל אותו מיד למדתי. חקרתי את הלוח כדי להפיק ממנו את המיטב. הלוח שימש אותי בלמידה הן גבולבלית והן פרטנית. כאשר התלמידים הוזמנו לפעילויות על הלוח הם גילו עניין, סקרנות ורצון רב להשתתף. השימוש העיקרי בלוח היה בתוכנת הלוח אינטרקטיבי שסיפקה  אמצעים ויזואלים וקוליים למטרת הלמידה. בדומה, בלאו (2011) חקרה את שימוש המורים בלו"א מצאה שלמידה מסתעפת של מורים מתמקדת בעיקר תוכנת הלו"א. אולם לטענתה מורים מסתפקים בשימוש בתוכנת לו"א ולא ברשת מסתעפת שלהאינטרנט מפני שהדבר מצריך הכנה מראש. לי לא היה נדרש הצורך מאחר ושימושי היו בכלים הויזואליים והקוליים של התוכנה.

לצערי השנה לא עבדתי עם לוח אינטרקטיבי מאחר ושונה מיקום פיזי בביה"ס. אני מרגישה החמצה כי לא חקרתי מספיק לעומק את הכלי. הייתי שמחה להמשיך להתאמן בבניית קבצים ולהמשיך לחקור את ערך המוסף של הלוח בשונה מהקרנת קבצים. להזמין תלמידים ללוח לביצוע וחקר. הלמידה בכיתה א' לחלק מן התלמידים מאוד דינמית ומשתנה. במידה והייתי ממשיכה את שימושי בלוח האינטרקטיבי מעניין היה לבדוק את התלמידים שחלה אצלם האטה בלמידה ולבחון את שיתוף הפעולה שלהם באמצעות הלו"א.
 
http://www.achva.ac.il/sites/default/files/achvafiles/maof_book/14/10.pdf












.


הבלוג הראשון שלי : מטרות הכתיבה ומשמעותה עבורי

הבחירה מה לכתוב ואיך לא תמיד קלה. לשמחתי היא מאפשרת יצירתיות, חדשנות ומקוריות. הכתיבה עבורי היא חוויה של ביטוי אישי. כאן התבקשתי לבטא את מטרות הבלוג עבורי. אני בהרהורי הרבים למה התכוונו מוצאת שהכתיבה עבורי תהיה תהליך של רפלקציה וחשיבה. חשיבה על חשיבה. בלימודים חושפים אותנו למגוון כלים ודעות באשר הם. כל דבר משאיר חותם וחשיבה נוספת מה הקשר לתקשוב, מה השימוש הנכון שיעשה בכלי, מתי כדאי להשתמש בזה בצורה הטובה ביותר ועוד.
כך שאני מוצאת בתהליך הכתיבה שלעתים תכלול שימוש בשפת הסלנג, שימוש בשפה דבורה ולעתים גם ייכתבו הדברים בצורה אקדמאית. יש לציין שכל הדברים הנ"ל מאתגרים על אף שהכתיבה שלי חֶלְקָה תהיה על פי אינטואציה וחלקה על פי הכוונה ברורה.
בתהליך הכתיבה בבלוג ברור הדבר ש"לא עוד כתיבה למגירה" אלא כתיבה לצורך שיתופיות הכלל. אני תוהה ועדיין מהרהרת שמטרת הבלוג עבורי היא למידה תהליכית בנושא הטכנולוגיה בחינוך והיא תבוא לידי ביטוי באמצעות הכתיבה. שבכל פעם תשומת הלב להיבטים שונים בכתיבה תוביל לחשיבה נוספת ומשמעותית.
לכן מטרתי הינה שהבלוג :
ב- בר ביצוע
ל- לשתף את הכלל
ו- והתייחסות לתהליך כתיבה
ג- גם לאפשר לאחרים להיות שותפים להגיגים ומחשבות
זהו הבלוג הראשון שלי
ייתכן ויהיה כמו אהבה ראשונה
                טבוע חזק בזכרון .........