חברים או לא ?

במהלך שיטוטי במרחבי האינטרנט בנושאים שונים צדה את עיני הכתבה הבאה: "מעלים תמונות לפייסבוק ? בדקו את הזוגיות שלכם" (מתוך עיתון דיגיטלי FEEDER" "). כמה דקות התבוננתי בכותרת ועלו במוחי מחשבות שונות. גם על הרגלי בקודש בזמן שימושי בפייסבוק כרשת חברתית וגם על הרגלי האנשים הסובבים אותי.

בכתבה הוצג מחקר חדש, שבוצע באנגליה וממצאיו העידו שפרסום תמונות בצורה שכיחה בפייסבוק הפוגע בקשרים חברתיים. לטענת החוקר "חשוב לזכור שהאינפורמציה שאנחנו מפרסמים לחברים שלנו בפייסבוק, למעשה נצפה על ידי מגוון רחב של אנשים: בני זוג, חברים, משפחה, קולגות ומכרים, וכל קבוצה מסתכלת על הפרסום בצורה שונה". הוא מוסיף ואומר כי "הסיבה לפגיעה בקשרי חברות בחיים האמתיים היא שאנשים, למעט חברים קרובים ובני משפחה, בדרך כלל לא מתחברים ואף נרתעים מאנשים שנוהגים לפרסם הרבה תמונות של עצמם". לכן חשוב לא לפרסם כל דבר שקורה ברשת חברתית מכיוון שאנשים המפרסמים יוצרים זילות לערך פרסום התמונות וחבריהם משתעממים כך שהדבר לא לטובתם מבחינה חברתית.

בעוד שבכתבה "כך תשימו קץ להפרעות דיגיטליות" (מתוך: עיתון דה מרקר)  הוסבר שיותר ויותר משתמשים ברשתות החברתיות מדווחים על מועקה דיגיטלית מתגברת. הם מרגישים כהים וכבויים. לדברי המשתמשים הם מפנים אצבע מאשימה כלפי הטכנולוגיה. מדווח ע"י אנשים פעמים רבות שלצד פיתוח הטכנולוגיה לטובת צרכי האדם ניכרות השפעות פסיכולוגיות מורכבות שלא לטובת המשתמשים. למשל, קושי במציאת שלווה, רוגע, אושר ריכוז ויצירתיות. עוד הוסבר ע"י החוקר ד"ר יובל דרור שנמצא מתאם בין משך הזמן שבו אנשים מבלים בפייסבוק לבין תפיסת האושר שלהם. על פי המחקר הממצאים העידו שככל שאנשים בילו זמן רב יותר ברשת החברתית, הם האמינו שלאחרים חיים טובים משלהם ושאחרים מאושרים יותר.

הדעות שהובאו להלן משקפות היבטים שלילים בהרגלי צריכה ברשת חברתית. דעה אחת עסקה בהפצת תמונות המתארות זוגיות ו/או משפחתיות ברשת חברתית. הודגש כי שיתוף תמונות אלו  עלול להזיק מבחינה חברתית מאחר והרצון לשתף את החברים גורם לבסוף לחוסר אהדה כלפי המפרסמים. כתוצאה מכך עלול להיגרם נזק חברתי של חוסר עניין וזילות כלפי המפרסם. דעה נוספת שהוצגה התייחסה להשפעות פסיכולוגיות שונות בעקבות גלישה מרובה בפייסבוק. אנשים מבטאים פעמים רבות את רגשותיהם ומפרסמים את תחביביהם ומשפחתם. גולשים ברשתות החברתיות  פעמים רבות מקבלים רושם שלאחרים טוב יותר והם מצליחים. מחקר שנערך וצוין לעיל אישש את הטענה הזו.

בהרהורי הרבים אני תוהה לעצמי-  מחד: האם הפייסבוק, כאמור רשת חברתית האמורה לפתח קשרים חברתיים גורמת לחיברות מעטה? האם בעקבות גלישה מרובה ברשתות חברתיות אנשים מסתפקים ביצירת קשרים חברתיים "רופפים"  ולא מעמיקים? האם עדיפותם של האנשים נובעת מכך שלא חשים בצורך במפגשים פנים מול פנים? האם אנשים מסתפקים בלייקים וכך הם מביעים את עצמם מבחינה חברתית בעוד שבעבר פתחו קשרים חברתיים על ידי מפגשים שונים, שיחות בטלפון ועוד.

מאידך: לאור הדעות שהוצגו להלן  נשאלת השאלה האם אנשים שמפרסמים את תמונותיהם מתוך שיתופיות כמקובל ברשת חברתית אינו מלאה את החברים והסובבים עד כדי הפגנת מצב של התעלמות ואדישות כלפי המפרסם. בנוסף האם כל המפרסמים המציגים סטטוסים שונים, באמת ואמיתה הם אנשים מאושרים? האם ביכולתם של אנשים אלו לדווח על מועקה דיגיטלית או שמא הם מבצעים את השימוש ברשת חברתית באופן אוטומטי כדי לרצות את האחרים?

כתוצאה מחשיבה מסועפת שלי כלפי שימושי בפייסבוק וקריאה מעמיקה של הדעות שהובאו להלן בחרתי לבחון את שימושי וצרכי ברשת חברתית שמבטאת מבחינתי שיתוף ברמה האישית במידה מועטה. הפייסבוק חשוב לי בשיתוף סטטוסים שונים כמו: תמונות מצולמות אומנותיות שאני פוגשת, או כותבי הגיגים שונים ברומו של עולם. העדפותיי ניחנות בחוסר רצון לשתף בתמונות כדי לא ליצור "זילות" אצל חבריי ואני שמחה ומודה על כך שעדיין קיים בי צורך עז לא לוותר על מפגשים שונים עם חברים גם באופן שהדבר מחייב אותי ליזום וליצור מפגשים.

בדומה לדברי המשורר פאולו קואלו שאמר "ככל שיפה יותר מה שמסביבי, גדולה יותר אומללותי" אני אומרת שווה להרהר ולציין נקודת מבט זו לטובת אלו שגולשים רבות ועולות במחשבותיהם תהיות רבות לגבי נקודה המבטאת את מה שרואים מבחוץ לעומת המרגש בפנים.

http://www.themarker.com/magazine/1.2096728