חברים או לא ?

במהלך שיטוטי במרחבי האינטרנט בנושאים שונים צדה את עיני הכתבה הבאה: "מעלים תמונות לפייסבוק ? בדקו את הזוגיות שלכם" (מתוך עיתון דיגיטלי FEEDER" "). כמה דקות התבוננתי בכותרת ועלו במוחי מחשבות שונות. גם על הרגלי בקודש בזמן שימושי בפייסבוק כרשת חברתית וגם על הרגלי האנשים הסובבים אותי.

בכתבה הוצג מחקר חדש, שבוצע באנגליה וממצאיו העידו שפרסום תמונות בצורה שכיחה בפייסבוק הפוגע בקשרים חברתיים. לטענת החוקר "חשוב לזכור שהאינפורמציה שאנחנו מפרסמים לחברים שלנו בפייסבוק, למעשה נצפה על ידי מגוון רחב של אנשים: בני זוג, חברים, משפחה, קולגות ומכרים, וכל קבוצה מסתכלת על הפרסום בצורה שונה". הוא מוסיף ואומר כי "הסיבה לפגיעה בקשרי חברות בחיים האמתיים היא שאנשים, למעט חברים קרובים ובני משפחה, בדרך כלל לא מתחברים ואף נרתעים מאנשים שנוהגים לפרסם הרבה תמונות של עצמם". לכן חשוב לא לפרסם כל דבר שקורה ברשת חברתית מכיוון שאנשים המפרסמים יוצרים זילות לערך פרסום התמונות וחבריהם משתעממים כך שהדבר לא לטובתם מבחינה חברתית.

בעוד שבכתבה "כך תשימו קץ להפרעות דיגיטליות" (מתוך: עיתון דה מרקר)  הוסבר שיותר ויותר משתמשים ברשתות החברתיות מדווחים על מועקה דיגיטלית מתגברת. הם מרגישים כהים וכבויים. לדברי המשתמשים הם מפנים אצבע מאשימה כלפי הטכנולוגיה. מדווח ע"י אנשים פעמים רבות שלצד פיתוח הטכנולוגיה לטובת צרכי האדם ניכרות השפעות פסיכולוגיות מורכבות שלא לטובת המשתמשים. למשל, קושי במציאת שלווה, רוגע, אושר ריכוז ויצירתיות. עוד הוסבר ע"י החוקר ד"ר יובל דרור שנמצא מתאם בין משך הזמן שבו אנשים מבלים בפייסבוק לבין תפיסת האושר שלהם. על פי המחקר הממצאים העידו שככל שאנשים בילו זמן רב יותר ברשת החברתית, הם האמינו שלאחרים חיים טובים משלהם ושאחרים מאושרים יותר.

הדעות שהובאו להלן משקפות היבטים שלילים בהרגלי צריכה ברשת חברתית. דעה אחת עסקה בהפצת תמונות המתארות זוגיות ו/או משפחתיות ברשת חברתית. הודגש כי שיתוף תמונות אלו  עלול להזיק מבחינה חברתית מאחר והרצון לשתף את החברים גורם לבסוף לחוסר אהדה כלפי המפרסמים. כתוצאה מכך עלול להיגרם נזק חברתי של חוסר עניין וזילות כלפי המפרסם. דעה נוספת שהוצגה התייחסה להשפעות פסיכולוגיות שונות בעקבות גלישה מרובה בפייסבוק. אנשים מבטאים פעמים רבות את רגשותיהם ומפרסמים את תחביביהם ומשפחתם. גולשים ברשתות החברתיות  פעמים רבות מקבלים רושם שלאחרים טוב יותר והם מצליחים. מחקר שנערך וצוין לעיל אישש את הטענה הזו.

בהרהורי הרבים אני תוהה לעצמי-  מחד: האם הפייסבוק, כאמור רשת חברתית האמורה לפתח קשרים חברתיים גורמת לחיברות מעטה? האם בעקבות גלישה מרובה ברשתות חברתיות אנשים מסתפקים ביצירת קשרים חברתיים "רופפים"  ולא מעמיקים? האם עדיפותם של האנשים נובעת מכך שלא חשים בצורך במפגשים פנים מול פנים? האם אנשים מסתפקים בלייקים וכך הם מביעים את עצמם מבחינה חברתית בעוד שבעבר פתחו קשרים חברתיים על ידי מפגשים שונים, שיחות בטלפון ועוד.

מאידך: לאור הדעות שהוצגו להלן  נשאלת השאלה האם אנשים שמפרסמים את תמונותיהם מתוך שיתופיות כמקובל ברשת חברתית אינו מלאה את החברים והסובבים עד כדי הפגנת מצב של התעלמות ואדישות כלפי המפרסם. בנוסף האם כל המפרסמים המציגים סטטוסים שונים, באמת ואמיתה הם אנשים מאושרים? האם ביכולתם של אנשים אלו לדווח על מועקה דיגיטלית או שמא הם מבצעים את השימוש ברשת חברתית באופן אוטומטי כדי לרצות את האחרים?

כתוצאה מחשיבה מסועפת שלי כלפי שימושי בפייסבוק וקריאה מעמיקה של הדעות שהובאו להלן בחרתי לבחון את שימושי וצרכי ברשת חברתית שמבטאת מבחינתי שיתוף ברמה האישית במידה מועטה. הפייסבוק חשוב לי בשיתוף סטטוסים שונים כמו: תמונות מצולמות אומנותיות שאני פוגשת, או כותבי הגיגים שונים ברומו של עולם. העדפותיי ניחנות בחוסר רצון לשתף בתמונות כדי לא ליצור "זילות" אצל חבריי ואני שמחה ומודה על כך שעדיין קיים בי צורך עז לא לוותר על מפגשים שונים עם חברים גם באופן שהדבר מחייב אותי ליזום וליצור מפגשים.

בדומה לדברי המשורר פאולו קואלו שאמר "ככל שיפה יותר מה שמסביבי, גדולה יותר אומללותי" אני אומרת שווה להרהר ולציין נקודת מבט זו לטובת אלו שגולשים רבות ועולות במחשבותיהם תהיות רבות לגבי נקודה המבטאת את מה שרואים מבחוץ לעומת המרגש בפנים.

http://www.themarker.com/magazine/1.2096728

התפתחות מקצועית דרך רשת חברתית בקרב ציבור המורים - הסטודנטים

שיתופיות הינה חלק מיישומי כלי ה- WEB2. צוות הסטודנטים שלומד עמי במגמת "תקשוב ולמידה" משתף, תומך, מעלה תהיות, חוקר, מעלה קבצי לימוד למי שנעדר, דואג ושואל. והכל נעשה דרך ברשת חברתית ה- פייסבוק.

מהי רשת חברתית?

"רשת חברתית היא פלטפורמה אינטרנטית, בעלת טכנולוגיה ייחודית, המאפשרת לחבריה ליצור עמוד אישי, הכולל פרופיל ופרטים שכל אחד מהם בוחר לפרסם על עצמו. כל חבר ברשת יכול להכניס אליה תכנים מגוונים, כגון, בלוגים, תמונות, סרטונים. הרשת מאפשרת לנהל קשרים עם אנשים בעלי עניין משותף ולחלוק איתם תכנים אישיים. אפקט הרשת נוצר בין השאר כשחבר אחד יכול להציע חברות לחבר שהוא אינו מכיר, אך נמצא באוסף החברים של גולש שהוא מכיר. סיבה רווחת להצעת חברות כזו היא תחומי עניין משותפים." (מתוך "לקראת בימת דיון", גיליון 45, ביטאון מכון מופ"ת, אפריל 2011, עמ' 100).

החוקרים רותם ואבני (2005) חקרו ומצאו שברשת חברתית החיברות מתקיימת בקשרים שונים: בין הפרטים או בקשר חד צדדי. כמו כן הם הבדילו בין קשר מתמשך, קבוע או תקופתי.  סוג הקשר לדעתם יבוא לידי ביטוי ברלוונטיות ומידת הסיפוק של הפרטים אשר מנהלים קשר בינהם. כך גם לרשת חברתית ישנה חשיבות בניהול המידע הארגוני.

צוות הסטודנטים שלומד עמי במגמה מייצג כביכול ארגון העומד בפני עצמו תוך אימון בין חברי הקבוצה, רלוונטיות מידע מבלי שיהיה צורך לאשר את הכתוב, גילוי מוטיבציה של כלל חברי הקבוצה   ועוד.  בעוד שהמשותף לכולנו הוא ניהול מידע ארגוני. דהיינו, ההתנהלות באמצעות הפייסבוק כאשר הקבוצה הינה קבוצה סגורה המתנהלת באופן עצמאי ופתוח, נגיש לכל מידע נדרש לכל חבר בקבוצה. קהילה זו של חבורת לומדים הינה קהילת "מבנה ידע" לדברי החוקרים. בדרך זו אנו הסטודנטים מנהלים למידה משמעותית, עדכנית. השיתוף נעשה לרוב במישור המקצועי ומעט מאוד במישור האישי.

כאשר אני שואלת- אני מקבלת את המידע הנדרש. כמו כן אני מתעדכנת ומעדכנת עדכונים שונים ו/או קישורים הנשלחים והכל בהקשר לתקשוב שהינו מחבר בין כולם. למרות זאת מעניין אותי לברר האם העברת המידע מספקת את ההתפתחות המקצועית שלנו בתור סטודנטים הלומדים באותו תחום משותף? מהם הכלים הנוספים להתפתחות מקצועית עבור צוות המורים הסטודנטים השותפים לתחום הלמידה?

מהיכרותי וניסיוני, רשת חברתית זו המהווה תמיכה מקצועית עבורי ואינה מיותרת. תרומתה היא רבה בתחומי הלמידה בנושא התקשוב. השיתופיות גורמת לי להתעדכן בכל פעם ולהיות שותפה ומשתפת בקבוצה. אם כי השיתוף דרך רשת חברתית אינה מספק לפי דעתי לכן תמיכה נוספת דרך מתקיימת באמצעות פורומי למידה שונים במודל שהינה נחוצה ויעילה להמשך הלמידה והתמקצעות.

אחד הדגשים שבית ספרי שם לו למטרה לנוכח ידע הרב שיש למורים הינה השיתופיות בין חברי המורים תוך שילוב מושכל בסביבה מקוונת. על אף היתרונות הרבים ללימוד באמצעות רשת חברתית – עדיין אני תוהה לעצמי :

השתלמות מורים דרך רשת חברתית בבית ספרי תוכל להתקיים באופן זו? האם צוות המורים מספיק מיומן  ומקצועי בשימוש כלים טכנולוגיים שונים? האם תתקיים חיברות בין המורים בביה"ס תוך שיתופיות הדדית ? לדברי החוקרים שגילו שברשתות חברתיות קיימים  100% צרכני מידע ,%10 מעדכנים, ממזגים ויוצרי מידע, ו -%1 יוצרים מרחבים שיתופיים  חדשים (מתוך פוסט בבלוג של B/H ראה בתוך המאמר של רותם ואבני) יש שותפים עיקריים והשאר מקבלי מידע.

רוג'רס (Rogers, 2003) שחקר את תהליכי האימוץ של חדשנות טכנולוגית על ידי חקלאים ופיתח מודל שתיאר שלבים בתהליך האימוץ . מודל זה הועבר לתחום החינוך כדי לבצע התאמה  בחדשנות טכנולוגית. בתחום החדשנות לפי רוג'רס ישנן 5 קטגוריות המסווגות את הפרטים בחברה באימוץ החידוש: המחדשים, המאמצים המוקדמים, הרוב המקדים, הרוב המאחר והמשתהים.

כרכזת תקשוב בבית ספרי אני יכולה להעיד שאם נבחן את הפרמטרים שהחוקר הציע אני מוצאת לנכון שבית ספרי, דהיינו הארגון לאחר שהטכנולוגיה הוחדרה מכבר יכול  ליישם את הטכנולוגיה לטובת צרכיו. הדבר אומר, שלאחר שהתקיים בבית הספר תהליך של אימוץ חדשנות והמורים מרגישים בטוחים יותר ביכולותיהם הטכנולוגיות מומלץ וחשוב ליזום  מרחב למידה, שיתןף, העברת מידע גם בקרב המורים. על אף שחלק מן ציבור המורים  מההתרשמות שלי והובלה בבית הספר כרכזת תקשוב עדיין הם ב"רוב המאחר", שלא נוטים במהרה לאמץ את החדשנות ומתייחסים בספקנות וחשד כלפי החידושים.

לעניות דעתי זהו אתגר להקים רשת חברתית לצרכי לימוד והתפתחות מקצועית בקרב המורים בביה"ס. הייתי בוחרת ברשת החברתית"פייסבוק" המוכרת לרוב המוחלט.

עדיין אני מאמינה ברגע שנקיים בפייסבוק, קבוצה סגורה לכלל המורים גם אלה שבקבוצת המאחרים באימוץ החדשנות לפי רו'גרס  יפיק במהלך השנה תועלת מקבוצת למידה. יש לקחת בחשבון שייתכן וחלק מהמורים יגיב בהתנגדות.

"ציביליזציה היא איננה דבר שעובר בירושה; כל דור ודור צריך ללמוד ולהרוויח אותה מחדש, ואם דור מסוים נכשל במשימה, היא תגווע ונחזור כולנו להיות ברבריים" { ויל דוראנט ואריאל דוראנט: מתוך הספר "לקחים מההיסטוריה" }.

http://www.avrumrotem.022.co.il/BRPortalStorage/a/25/97/78-dTxt087XWe.pdf

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2558