בעידן המאה ה- 21 בחברה עתירת טכנולוגיה בעקבות
שינויים בגלובליזציה גם תחום המדיה התפתח רבות בשנים האחרונות והשכלולים הרבים
משמשים אחוז גבוה מהאוכלוסייה. על פי מחקרים שונים החידושים, התמורות והשכלולים
מאפיינים את החדשנות. שמצד אחד היא המצאת הגלגל ומצד שני אינה בהכרח המצאת הגלגל
אלא לקיחת רעיון ו/או הצגה של משהו שהיה קיים בעבר תוך יצירת הזדמנויות או פתרונות
חדשים, זמינים לטובת הכלל ומשפרי תהליכים קיימים בדרך חדשה על ידי ייצור ערך
מסויים שיש לצידו גם תועלת כלכלית. כל זאת על פי דרגותיה השונות של החדשנות.
רוג'רס
(2003) התייחס להפצת החידושים ואימוצם על ידי תיאוריה המתייחסת לגורמים
המשפיעים על אימוץ או על דחייה של טכנולוגיות או של רעיונות חדשניים בידי הפרט או
הקבוצה. הגורמים שהוא מנה התייחסו לגורמים חברתיים, כלכליים, ואישיים.
על פיו קיימות חמש קבוצות של מאמצי חידושים לפי משך הזמן שעובר ממועד
המצאת החידוש ועד לאימוצו: 1, חדשניים (innovators), 2.
מאמצים מוקדמים (early adopters ), 3. הרוב המקדים (early majority), 4. הרוב המאחר ( late majority ), 5.
מאחרים באימוץ (laggards).
לפי התיאוריה הזו, בתהליך ההפצה של כל חידוש יש הדרגתיות: הפצה איטית בהתחלה,
הפצה מוגברת בשלבי הביניים, ולבסוף – הפצה איטית בקרב אחרוני המאמצים. כמו כן להתפלגות
המאמצים של כל חידוש יש צורה של עקומה נורמאלית הנובעת ממידת הפתיחות לחידושים:
החדשנים הם 2.5% מכלל המאמצים. המאמצים המוקדמים הם 13.5%, הרוב המקדים הוא 34%,
הרוב המאחר עוד 34% והמאחרים באימוץ הם 16% מכלל המאמצים.
לטענתו הנורמות והערכים התרבותיים משפיעים על אימוץ החידוש יותר
ממאפייני הפרט (כגון גיל והשכלה), כמו כן הוא טוען שאנשים בעלי מצב חברתי-כלכלי
גבוה יותר מאמצים את החידוש מוקדם יותר וכי לגיל אין כל השפעה על שיעור אימוץ
החדשנות.
סקירה על חדשנות בעולם בעקבות התפתחות הגלובליזציה ותמורות בעולם
הוצגה לנו על ידי ד"ר מישר חגית כאשר חשפה אותנו למחקר "ישראלים בעידן
הדיגיטלי 2012". כתוצאה מכך התעוררו בי מחשבות ותהיות רבות על שימושי. מהי
ההשפעה המרכזית על שיעור האימוץ שלי כתוצאה מהחדשנות בתחום הטכנולוגי: גלישה
באינטרנט.
על פי מחקר שבוצע בישראל בשנים האחרונות התוצאות שנמצאו היוו שיקוף
מלא, עשיר ומדויק של הגולשים בחברה הישראלית על גווניה השונים.
אם כך איפה אני ביחס לתוצאות המחקר?
אני בין ה- 70% המחוברים לאינטרנט.
אני בין ה- 75.4% הגולשים מדי יום ביומו ברשת.
אני בין ה- 63% שהשתתפותם פעילה באתר או ברשת חברתית על בסיס יום יומי.
אני בין ה- 69.2% שתדירות הצפייה בסרטונים היא במידה רבה.
אני בין ה- 54% שקוראים מידע בשפה העברית שהיא שפת האם.
מחד, אם אני מתייחסת באופן כללי לפילוח הנתונים שנמצאו על סמך המחקר
שבוצע מצאתי את עצמי ביחס לשאר פעילה מאוד בפעילותי בגלישה באינטרנט. בעקבות
שירותי הדור השני של האינטרנט ה- WEB2 אני מפיקה מהם תועלת לצרכיי בהתאם למקובל במאה ה- 21. אם כך ניתן
לומר שאני בין מקבלי החדשנות, הרוב המקדים.
שימושי בגלישה באינטרנט מהווים על רוב את צרכיי לטובת ההוראה. כמו כן
גם לטובת צרכיי האישיים. קבלת החדשנות אצלי מתאפיינת בהפקת תועלת לטובת צרכיי. כפי
ששרי ועמיתיה שהקבילו את תהליך החדשנות על פי
רוג'רס לציבור המורים מצאתי את עצמי כמורה המאמצת
חדשנות תוך שילוב טכנולוגיה ושיתוף עמיתים בלקחים ומסקנות בשילוב המחשב בתהליך
ההוראה. בפרט כרכזת תקשוב.
כאמור לגלישה
באינטרנט יתרונות רבים ולצד הידע הרב הטמון באינטרנט המסייע לרכישת איכות בהוראה,
למידה ועבודה יש גם סכנות רבות. הסכנה הטמונה
בהגזמה בשימוש בכלי זה יכולה להיות הרסנית ולכן צריך לתת על כך את הדעת. בכתבה שפורסמה ב- 2012 ב- YNET על " התמכרות לאינטרנט" צוין
כי זוהי מחלה שמוכרת כמחלה פסיכיאטרית באופן רשמי בעקבות שימוש מוגזם באינטרנט כולל
מכורים לסמארטפונים, למחשבי טאבלט, לפטופים ומחשבים נייחים. למעשה המחלה הוגדרה רק
בשנים האחרונות בהקשר לחדשנות שהביאה עימה חיים משל עצמה לחיוב או לשלילה. לכן,
בהתאם לנסיבות יש למצוא פתרונות גם לחדשנות טכנולוגית.
לאור הנתונים שהתקבלו
גיליתי ששימושי בגלישה באינטרנט מהווים גושפנקא שלי לקבלת החדשנות ברוב המקדים וכמורה
המאמצת חדשנות. כאמור, אני מקפידה על גלישה באינטרנט הנעשית תוך שיקול דעת מובהק ושימוש
מושכל תוך בחינת אתרים שונים ומיפוי אתרים בשעת הצורך, לחיוב ולשלילה.
לכל חידוש אני
מאמינה שיש השלכות והפרעות לכן חשוב לקחת את זה בחשבון ולהקפיד על מינון נכון ונבון
תוך שימוש מושכל. שימוש בתבונה יאפשר הפקה חיובית מהכל המוצג שלנו ולא ההפך כדברי
מרשל מקלוהן.
אנו מעצבים את הכלים שלנו, ולאחר מכן
הכלים שלנו מעצבים אותנו.
{מרשל מקלוהן; "להבין את המדיה"}
